<h1>רבינו ירוחם מישרים נכ"ה</h1>
<h2>דף כב.</h2>
בנו שיש לו מן השפחה או מן הנכרית אינו יורשה ביבמות. ואם היה נוהג בו מנהג בנים או שאמר בני הוא משוחררת היא אמו הרי זה ירשנו ודוקא שהוא כלומר אביו ת"ח או אדם כשר שהוחזק בדקדוקי מצות אבל אם הוא משאר הדיוטות ואין צריך לומר אם היה מן המפקירין עצמן לכך אינו יורשו וכן כתב הרמב"ם ז"ל שכך יראה לי שזה הדין הולך על עיקרי הקבלה. וכתב כי יש מי שהורה שאין לחלק בין אדם כשר לאיש אח' שבכל ענין יורשו ואין ראוי לסמו' על דבר זה ע"כ. ישר' משומד יורש את אביו כך דקדקו הפסקנים בגמרא קדושין ודילמא ישראל משומ' שאני שאף על פי שחטא ישראל הוא לכל דבר ואם יש כח ביד ב"ד מאבדין אותה הימנו שלא ילך לאוכלה בגיותו ומניחין ביד ב"ד שאם ישוב בתשובה יתנו לו וכן כתב הרמב"ם ז"ל. ועוד כת' ואם יש לו בנים בישראל תנתן ירושת אביו המשומד להם. וכן מנהג תמיד במערב. וה"ה לירש כל שאר קרוביו כי אין חילוק ביניהן לאביו. בא עד אחד שמת האחים נכנסין לנחלה ואם יבמ' אפילו על פיה יבמה נכנס לנחלה יבמות. אסור להעביר נחלה ולתת אותה למי שאינו ראוי ליורשו ואפילו מברא בישא לברא טבא ולא מברא לברתא זה פשוט בגמרא בתרא.
